תופעת "הדלת המסתובבת" נמצאת בעליה ומפריעה בתהליך הריפוי. אין יתרון לנוהל ייצוג בועדות... האם נוהל ייצוג מטופל בפני ועדה פסיכיאטרית מהווה יתרון?

תשובה לנאוה: אני מאוד רוצה להתייחס להערתך בשל עניין "האחריות המתחלקת", ובעיקר להעיר את עינך לתרומת המשפטנים לא רק לטובת המטופלים, בעיקר לטובת המערכת הרפואית. ה"נוהל ייצוג מטופל באשפוז כפוי בפני ועדה פסיכיאטרית מחוזית ובדיון בערעור על החלטותיה באמצעות משפטן" תרם לתהליך תודעתי אשר שיפר את היחס כלפי המאושפז בכפייה, הוא זוכה לייצוג משפטי וליווי לאורך האשפוז הכפוי מטעם פרקליטי הסיוע המשפטי והסנגוריה הציבורית. השירות הפסיכיאטרי נעשה הוגן יותר מהיבט המטופל.

מעורבות של משפטנים בתהליך האשפוז הכפוי תרמה לעשייה רפואית מבוקרת, בדיקת הליכי האשפוז הכפוי, שקילת רצון המטופל, בחינת תנאי אשפוזו, ושמירה על זכויותיו כאדם. המטפל הפסיכיאטרי הפך מפטרון וניהול החולה לנותן שירות מבוקר ולמשתף פעולה עם גורם משפטי, זכויותיו של המאושפז הכפוי מכובדות, הוא שותף לתוכניות הטיפול ומתייחסים גם לרצונו והסכמתו לטיפול המוצע, מהיבט זכויות הפרט אלמנט חשוב ביותר. ההליך המשתף צמצם את תופעות האדם הנשכח באשפוז ממושך מתוך צורך להגן עליו או על החברה, יש בקרה על גורלו, על הטיפול שמקבל, על היחס לו זוכה ובעיקר אורך אשפוזו הכפוי נתון בבקרה מתמדת. על אף מחלתו הנפשית רואים בו אדם וזכויותיו נשמרות.

האחריות לגבי גורלו מתחלקת בין רשויות הטיפול לרשויות החוק, שאינם רואים עין בעין את מצבו ואמצעי הטיפול בו. מהיבט זה המערכת הרפואית נתרמה, עשייתה נעשית בשקיפות ומדגישה נאורות אנושות. הגם שלעתים ישנה התנצחות בין שתי הרשויות, חשוב שעושים עבודתם בכפיפה ומחויבים לצדק האנושי. תהליך של שיתוף גורמים מולטידיספלינריים חשוב מהיבט הצדק והחובה האנושית כלפי הנזקק לשירות.